לדבר ולכתוב בגובה העיניים

 

כשאומרים לדבר ולכתוב ב"גובה העיניים" – למה הכוונה?

לדבר באופן שהצד השני ירגיש:

שמכבדים אותו,

שמתייחסים אליו,

שרואים אותו.

 

הכלל שצריך להנחות אותנו בדיבור ובכתיבה – פשטות, בהירות ודיוק - לא "להתנחמד" מדי.

אנחנו עדיין נותנים שירות...

 

מה עושים?

למה?

לא מדברים במילים גבוהות

 

כי הצד השני עלול להרגיש שאני מתנשאת עליו...

לא מדברים במילים מקצועיות

 

כי הצד השני עלול לא להבין...

לא מדברים בסלנג

כי "זו לא שכונה" – אנחנו מכבדים אותו... לא צוחקים עליו...

מביעים רגש

כי זה מראה אכפתיות

מדברים בגוף ראשון – אני, אנחנו

כי זה מקרב, יוצר קרבה

מדברים אל גוף שני – אתה, אתם, לך

כי זה מקרב, יוצר קרבה

 

 

וזכרו – תפקידנו לתת שירות

איננו עוסקים בהקניית שפה או בחינוך לדיבור גבוה.

אנחנו נותנים שירות באופן שהצד השני ירגיש שהוא מבין את התשובה ושמכבדים אותו.